בזמן שאנו עסוקים בענינינו, מסתבר שב- New York Times מוצאים זמן לספר שלזייף DNA זה יותר פשוט מלזייף טביעות אצבעות. כמובן שהמדענים שגילו את זה הם ישראלים, וכמובן שבישראל לא שומעים על כך מילה. טוב נו לאחר שחיפשתי וחפרתי, הצלחתי למצוא צדיק נוסף בסדום.
עפ”י מחקר של מספר מדענים בראשם ד”ר דן פרומקין, כל תלמיד לביולוגיה יכול לעשות זאת עם קצת תושיה. לד”ר פרומקין יש חברה בשם Nucleix, שפיתחה שיטה לזהות DNA מזויף כזה. 
כיוון שתאי דם אדומים לא מכילים DNA ניתן לקחת דגימת דם של כל אדם שהוא ולהוציא ממנה בעזרת צנטריפוגה (מכשיר המפריד חומרים הקיימים בנוזלים על ידי סיבוב מהיר) את תאים הלבנים הקיימים בה המכילים DNA. לאחר מכן פשוט מערבבים DNA אחר לתוך הדגימה.
כדי להשיג DNA כזה ישנן שתי שיטות אותן מתאר המחקר.
הראשונה הינה פעולה שגרתית של שכפול DNA מלא מדגימה אחרת שיש לנו. שיטת שכפול זו משמשת כיום בבדיקות גנטיות המתבצעות בכל מעבדה בקופ”ח ונקראת “הגברת גנום שלם” –”whole genome amplification”. בשיטה דומה ניתן להכין גם רוק מפוברק. זה ידוע זמן רב שכל דיכפין יכול לשכפל DNA שלי ממעט רוק על כוס שתיה באמצעות הזמנה באינטרנט. מפזרים קצת מהדם או הרוק שקיבלנו בזירת הפשע והינה לנו חשוד חדש. כיוון שהבדיקה תתבצע שוב באמצעות צנטריפוגה ע”מ להפריד את ה-DNA מיתר החומרים, אף אחד לא ממש ידע שעורבבו מספר דגימות.
במהלך המחקר הוציאו את תאי הדם הלבנים מדגימה של דם שנלקח מאישה. לתוך הדם הזה הכניסו DNA ש”הוגבר” מדגימת שיער של גבר, ושלחו למעבדת זיהוי פלילי מובילה בארה”ב. המעבדה זיהתה את הדגימה כדגימת דם רגילה של גבר.
השיטה השניה לזיוף ה- DNA, שאף אותה ביצעו במחקר, הינה הרכבה של מספר קטעי DNA. ישנם רק 13 קטעי DNA הנבדקים במהלך הבדיקה של מז”פ. ל 13 הקטעים הללו ישנן 425 גרסאות שונות שמרכיבות את הצירופים האפשריים. כלומר כל שנדרש ע”מ שתהיה לכם דגימה של כל DNA שהוא הוא 425 מבחנות בסיס, וגישה לפרופיל ה- DNA של האדם אותו מפלילים, ממנו תוכלו לשכפל כל כמות DNA שתרצו. הוסיפו זאת לדגימת הדם שהכנתם מבעוד מועד, ופרסטו קדברה יש לנו מופלל חדש.
העובדה המדאיגה באמת היא ש- DNA משמש כראיה מפלילה כמעט אוטומטית כבר 20 שנה, ומסתבר שאפשר להכניס אותו לזירת פשע בקלות הרבה יותר גדולה מאשר טביעות אצבע. הבעיה האמיתית היא, שהשיטה של החברה Nucleix לא קרובה לסיום הפיתוח ובוודאי שלא קיימת במחלקות לזיהוי פלילי.
לאחר כל האמור לעיל, מסתבר שדאגתי מהקמת מאגר ה- DNA הממשלתי היתה מוצדקת. שיטה זו, בה ניתן באמצעות הפרופיל שיאוחסן במאגר הזה, וללא צורך בכלל להכיר אותי או לפגוש אותי, לשכפל כל DNA שרוצים, מדאיגה מאוד. כי כמו שמדינת ישראל יודעת לשמור על מאגריה, מן הסתם ה- DNA שלי יהיה בידיים זדוניות תוך יומיים בערך. ומשם בזירת הרצח הבאה.
טוב נו, ממילא כבר השארתי בה טביעות אצבעות וסכין נוטף….
לתרגול בשכפול ואריזת DNA תוכלו לבדוק את הפרסום “תרומתי הצנועה למדע – חלק 2”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה